עבירות אלימות

חוק העונשין קובע מגוון רחב של איסורים ועבירות שנכנסות תחת ההגדרה של עבירות אלימות. מדובר בעבירות שיכול ויבוצעו בכוח, למשל, עבירת התקיפה, ויכול ויבוצעו באופן מילולי, למשל עבירת האיומים.
בין העבירות המוגדרות כעבירות אלימות על פי החוק ניתן למצוא את העבירות החמורות בספר החוקים, עבירות שהביאו למותו של אדם ועבירות בעלות חומרה קלה יותר, כמו תקיפה סתם לדוגמא.
עבירות אלימות יכולה להיות גם עבירת רכוש שיש בה יסוד של שימוש באלימות, למשל עבירת השוד. ואף חלק נכבד מעבירות המין נחשבות כעבירות אלימות.

סוגי עבירות אלימות בישראל

אלימות היא התנהגות כוחנית, בין אם פיזית, פסיכולוגית או אחרת, תוך כדי פגיעה או כוונה לפגוע בעיקר בבני אדם.
עבירות אלימות מפרות ושוללות מן הפרט את האוטונומיה על גופו ומשכך נחשבות כמפרות את זכותו הבסיסית להגנה על גופו, חירותו ושלוות חייו. להלן מספר סוגי אלימות:

  • אלימות פיזית – הברורה מבניהן – כוללת פגיעה בגופו של אדם אחר הגורמת לחבלות.
  • אלימות מילולית – שימוש בקללות, בשפה ובביטויים משפילים אשר מטילים פחד ואימה על בן המשפחה, כל עוד מדובר בקללות- האלימות אינה חורגת מגבולות החוק אולם אם הקללות והגידופים כוללים איומים -התנהגות זו אינה חוקית ויש בגינה ענישה בחוק העונשין.
  • הטרדה ועיקוב – חקירת בת הזוג על שיחות הטלפון שלה, היכן הייתה, עם מי נפגשה וכד'. ישנם מקרים שבסם בן הזוג עוקב אחר בת זוגתו כאשר יוצאת מהבית ואף מתקשר אליה כדי לעמת אותה לגבי מקום הימצאותה או הגעה למקום עבודתה כדי לוודא שהיא אכן שם. שיחות טלפון רבות במהלך היום גם הן נחשבות להטרדה.
  • אלימות רגשית – מדובר על תהליך בו אדם אחד משפיע לרעה ומתערב במחשבותיו, רגשותיו, תפיסת עולמו ותכונותיו האישיות של אדם אחר. הדבר נעשה על ידי אמירות משפילות (שאינן בהכרח קללות) חוסר פרגון תמידי . התעלמות הפגנתית ושתיקות ארוכות כאמצעי הענשה. לרוב זו אלימות סמויה לעיין לכן קשה לאבחנה. שימוש בהפחדות ואיומים- איום בהתאבדות, בעזיבה, בדיווח לרשויות הרווחה. ישנה הכחשה של עצם התרחשות האלימות, התנערות מאחריות ועד האשמת הקורבן שהיא זו שגרמה להתעללות ואף שלילת תפיסת המצאות שלה.
  • אלימות כלכלית – מצב בו אדם אחד שולט על כל המקורות הכספיים של אדם אחר, מונע ממנו מידע וגישה לחשבונות הבנק המשותפים ומקציב לו סכום כסף על פי ראות עיניו, באופן היוצר תלות מוחלטת של האחר בו. זה יכול גם לבוא לידי ביטוי בהכשלת ניסיונות האישה לצאת לעבודה או ביכולת שלה לשמור על מקום העבודה ומתוך כך על עצמאותה הכלכלית.
  • אלימות מינית – כאשר אדם אחד מתייחס לאדם כאובייקט מיני וכופה עליו יחסי מין. הכפייה היא לרוב סמויה מתוקף הרגשת הקניין מתוך המחויבות לזוגיות/ נישואין. לעיתים יש שימוש באיומים והפחדות או מניעת טובין כהתניה לקיום יחסי מין.
  • אלימות חברתית – כאשר אדם אחד מונע מאדם אחר קשרים חברתיים, יציאה לעבודה ו/או ללימודים. למעשה, זהו מצב של בידוד חברתי.

על מנת שיתקיים רק אחד מהסעיפים הללו. כמובן שככל שיש אלימות בתחומים רבים יותר (רגשי, חברתי, כלכלי וכד') כך ניתן לקבוע כי הבעיה חריפה יותר. ישנם בהחלט מצבים של סכנת חיים. בין אם מדובר בסכנת חיים ובין אם לאו, יש דרכים רבות ומגוונות להתמודדות. לעיתים, ההגדרות הן מאוד עדינות ואפורות. הרי בכל משפחה ישנם ריבים, הרמות קול, החלפת דברים פוגעים וכד'.
פעמים רבות לאחר תקיפה של בן זוג, ולאחר שהוגשה תלונה במשטרה ונפתחה חקירה בעניין, בני הזוג משקמים את היחסים ביניהם אולם התלונה במשטרה והתיק הפלילי עומדים בעינם. על כן, נשאלת השאלה האם ניתן לבטל תלונה שהוגשה במשטרה בגין עבירות אלימות? התשובה לכך אינה פשוטה, הבקשה של הצד שניזוק מהאלימות שלא לחקור את בן הזוג האלים – לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה כי אין בדבר עניין לציבור וכי ייסגר התיק. ישנם תנאים המפורטים בחוק אודות מצבים בהם יוחלט שלא לחקור ולסגור את התיק הנדון. לפיכך, ישנה חשיבות רבה לפנות לעו"ד פלילי עוד בשלב החקירה, עו"ד פלילי מקצועי עשוי למנוע הגשת כתב אישום ויכול לסייע לסגירת התיק.

ניתן למנות מספר עבירות אלימות מרכזיות:

  • תקיפה סתם
  • תקיפה הגורמת לחבלה ממשית
  • תקיפת עובד ציבור (כולל שוטר)
  • תקיפת שוטר
  • תגרה, פציעה
  • חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות
  • שוד (גניבה תוך כדי אלימות)
  • שוד בנסיבות מחמירות (לדוגמה, שוד מזוין)
  • עבירות המתה (כולל גרימת מוות ברשלנות וכמובן הריגה ורצח) ועוד.

בנוסף, עבירות מין נחשבות אף הן כעבירות אלימות ובמקרים מסוימים גם סחיטה באיומים.

עם זאת, ליווי משפטי עשוי לסייע בהפחתת העונש ואף בהגדרתו של סעיף הנחשב חמור פחות, ולכן כדאי לפנות לעורך דין בשלב מוקדם ככל האפשר.

שאלות נפוצות בנוגע לעבירות אלימות

שם העבירה המלא הינו: "החזקת אגרופן או סכין שלא כדין". עבירה בניגוד לסעיף 186 (א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
מדובר, אפוא, בעבירה חמורה אשר העונש בצידה עלול להגיע לכדי חמש שנות מאסר.
עסקינן בסעיף עבירה חריג בנוף הפלילי וזאת בשל נטל ההוכחה שעובר מכתפי התביעה אל הנאשם להוכיח, כי החזיק בסכין/אגרופן לשם מטרה כשרה.
כאמור, החזקה של סכין/אגרופן מחוץ לחצרו וביתו של אדם, מקימה חזקה שמדובר בעבירה והנטל להוכיח ההפך- עובר, באופן חריג, לנאשם.
תופעת "תת תרבות הסכין" (כפי שמכונה על-ידי בתי המשפט) הביאה את בתי המשפט בשנים האחרונות להחמיר בעונשים של מי שנושאים עמם סכין וזאת ע"מ לעקור ולהרתיע את אותה אוכלוסייה מפני שימוש בכלי זה. יחד עם זאת, לא כל מי שנושא עמו סכין מחוץ לביתו וחצריו עבריין הוא ועו"ד פלילי מוכשר, ידע לאבחן בין מקרה למקרה ולהביא את לקוחו "לחוף מבטחים".

ראשית חשוב להבין שחקירה במשטרה היא עניין רציני ורצוי מאד להיוועץ בעו"ד טרם החקירה עצמה, ע"מ להימנע מפני הפללה עצמית והבטחה על שמירת הזכויות.
כמובן שלכל נחקר, על נסיבותיו השונות, והחשדות כנגדו, קו הגנה שונה אך באופן כללי ניתן להגדיר מס' כללי התנהגות שישמרו עליכם ועל זכויותכם בעת החקירה:
– לקרוא היטב את פרוטוקול החקירה ולא לחתום עליו עד אשר כל הפרטים שאמרתם אכן תועדו בפרוטוקול.
– לא להיכנס ללחץ מיותר. הליך החקירה נועד להיות מלחיץ ולא נעים אך חשוב לזכור שאם יוגש כתב אישום בסופו של דבר אזי, כל מה שאמרתם ייחשף לתביעה ולבית המשפט ולכן חשוב מאד להקפיד לומר את הדברים בצורה מפורטת כך שתשקף את כלל הנסיבות (כל זאת בהנחה שהתקבלה החלטה לשתף פעולה ולא לשמור על זכות השתיקה).
– לא לוותר על זכותם להתייעצות עם עו"ד. בהרבה מקרים, בעיקר כאשר מדובר באזרחים נורמטיבים, יש תחושה של "רק לסיים ולגמור עם זה" והחוקר לוחץ על סיום החקירה ומציין "שזה לא רציני- רק כמה שאלות". ובכן, כאמור לעיל, כל חקירה במשטרה היא עניין רציני ומומלץ מאד לנצל את זכותכם ע"פ חוק ולבקש להתייעץ עם עו"ד פלילי. בהרבה מקרים התייעצות זו תשרת אותם הלאה ותמנע חוסר נעימות גדול בהרבה.
בסופו של יום כמו שהחקירה היא דינאמית כך גם הייעוץ המשפטי ולכן אנו ממליצים, כאמור, לעמוד על זכותכם ולהיוועץ בעו"ד פלילי עובר לחקירה.

כן. לעיתים עצם ההרשעה עצמה מהווה עונש לא מידתי אשר גורר משמעויות כבדות לעתידו של הנאשם. אשר על כן, סנגור מנוסה יכול, בנסיבות מסויימת, להביא לתוצאה של אי הרשעה ובכך לחסוך מלקוחו את אי הנעימויות שמתלוות להרשעה פלילית כאמור.
ישנם לא מעט מקרים שאזרחים מן השורה מבצעים טעות (עבירה פלילית) אחת, לעיתים מפאת משבר אישי ובאופן אגבי למשבר זה.
במקרים אלו קיימת אפשרות שבית המשפט יעדיף למחול לנאשם ולא להעמידו בסיכון שעלול להשחיר את המשך חייו.
הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר באנשים צעירים שההרשעה תפגע בהם באופן קונקרטי.
במקרים הנ"ל ישנה אפשרות שבית המשפט ישתכנע מדברי הסנגור ולא ירשיע את הנאשם למרות שעבר עבירה פלילי.